<h1>ספר הנייר הלכ' שכיב מרע</h1>
<h2>דף מח.</h2>
שכיב מרע שאמר תנו שקל לבניי להוצאה ונמצא שאין מספיק הרי נותנין להם כל צרכם שלא נתכוון זה להרעיב בניו אלא שלא ירחיבו יותר מדאי בהוצאה, בשכיב מרע אמ' דווקא דדבריו ככתובין וכמסורין דמו ואף בלא קניין אבל דברי בריא אף כשמת אח"כ בעי קניין. שכיב מרע שאמר אל תספדוני אין מספדין אותו, אמר אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו שיעשיר את בניו ויפיל עצמו על הציבור אלא כופין את היורשין וקוברין אותו מנכסיו.
<h2>דף נה:</h2>
מתנת שכיב מרע אינה קונה אלא לאחר מיתה בין במטלטלין בין במקרקעי ואין אחד מהם זוכה בהם. מתנת שכיב מרע שכתוב בה קניין והיא בכל נכסיו אמר שמואל שאינה כלום דשמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ומתנה אינה אלא לאחר מיתה ואין שטר לאחר מיתה, ואומר ר"י דאפילו אין הקניין בשטר ואפילו זכה בו המקבל, ואם כתב וקנינא מיניה מוסף על מתנה זאת הרי זו קיימת. שכיב מרע שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת קודם שכתבו אין כותבין ונותנין לו דשמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה, ואם אמר תנו מנה לפלוני ואף כתובו לו ומת כותבין ונותנין אף לאחר מיתה. שכיב מרע שכתב כל נכסיו סתם ולא שייר כלום אם עמד חוזר שאומדין דעתו שאין בדעתו עד לאחר מיתה. שייר כלום לעצמו ממטלטלין או מקרקעות אי עמד אינו חוזר והוא שקנו מידו בשעת הכתיבה דמתנת שכיב מרע במקצת בעיא קניין בין עמד בין לא עמד, בד"א שנתן המתנה במתנת בריא אז צריך קניין אבל נתן המקצת במתנת שכיב מרע אין צריך קניין, ואם עמד חוזר ואם לא עמד קנה המקבל המקצת, ואם כתב בה קניין לא קנה אלא א"כ היה מייפה כחו כמו שבארנו. הלכה כרב דאמר שכיב מרע שכתב כל נכסיו לפלוני ופירש מעכשיו אין לה דין מתנת שכיב מרע אלא הרי הוא כמתנת בריא, ואם הגיע השטר ליד המקבל או שקנו מיד הנותן קנה הכל ואין יכול לחזור בו אם עמד. מתנת ש"מ שכתב בשטר מחיים ובמות בין הכל בין מקצת יש לה דין מתנת שכיב מרע הואיל והזכיר מות, שמה שהזכיר מחיים כדי ליישב דעתו שיחיה מחולי זה ואם עמד חוזר. מתנת שכיב מרע שנתן בסתם הרי זו מתנה במקצת עד שיאמר כל נכסיי שהן אילו או שהיה מוחזק שאין לו אלא אילו.
<h2>דף סט:</h2>
שכיב מרע שאמר תנו שקל לבניי להוצאה ונמצא שאין מספיק הרי נותנין להם כל צרכם שלא נתכוון זה להרעיב בניו אלא שלא ירחיבו יותר מדאי בהוצאה, בשכיב מרע אמ' דווקא דדבריו ככתובין וכמסורין דמו ואף בלא קניין אבל דברי בריא אף כשמת אח"כ בעי קניין. שכיב מרע שאמר אל תספדוני אין מספדין אותו, אמר אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו שיעשיר את בניו ויפיל עצמו על הציבור אלא כופין את היורשין וקוברין אותו מנכסיו.
